M.Z.O
ארגון מגן ציון להצלת האנושות
Magen Zion Organization - for saving humanity
תומכים יקרים נושא האלימות במשפחה ובחברה נוגעת בכל אדם ומשפחה בשלבים שונים של החיים .
אנו מאמינים כי לכל אחד יש את היכולת ליצור שינוי חברתי כיחיד או כקבוצה .
ארגון מגן ציון עתיד להפעיל פרויקטים ומיזמים בקהילה במטרה למנוע פגיעות ,לזהות נפגעים ולשינוי חברתי באמצעות הנגשה של מידע לציבור ,פעילות מניע בקהילה ,הפעלת חוגים למוגנות ועוד.
תמיכתכם חשובה לנו ולאלפי הנפגעים והמשפחות בכל ארץ ישראל .
אני מזמין אתכם ואתכן ללחץ על הלינק או על תמיכה בפרויקטים ולבחון חלק מהפרויקטים עליהם אנחנו עובדים
גם אתם יכולים להיות שותפים בהצלת חיים .

פגיעות אלימות והתעללות נפשית
בחוק הישראלי קיימים מספר סעיפים המגדירים את נושא ההתעללות וההזנחה שאמורים להגן על הקטינים או חסרי ישע אחרים מפני פוגעים .
סעיף 423ג' לחוק העונשין, מגדיר את עבירת ההתעללות כך:" העושה בקטין או בחסר ישע מעשה התעללות גופנית, נפשית או מינית, דינו מאסר שבע שנים.
היה העושה אחראי על קטין או חסר ישע, דינו – מאסר תשע שנים".
החוק מפרט לגבי התעללות מינית ומגדיר:
בעילת קטינה מתחת לגיל 02( סעיף 432א' לחוק העונשין( או מתחת לגיל 03 כאשר קיימים יחסי מרות.
מתחת לגיל 03 מתקיימת עבירת אינוס )סעיף 431 לחוק העונשין
(עברות מין )הכוללות אינוס ומעשי סדום( בבני משפחה זוכות בחוק להתייחסות מיוחדת ולענישה כבדה )סעיף 410 לחוק העונשין.
(החוק מתייחס גם לממד אי מניעה וקובע כי גם:
"הורה או מי שעליו האחריות לקטין בין ביתו, חובה עליו לספק לו את צרכי מחייתו, לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו, חבלה בגופו או פגיעה אחרת בשלומו ובבריאותו, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חייו או על בריאותו של הקטין מחמת שלא קיים את חובתו האמורה" ).
סעיף 474 לחוק העונשין(סעיף זה, יחד עם סעיפים 427 ו-442 לחוק העונשין, מגדירים גם את ההזנחה כאי מניעת פגיעה והזנחת חובותיו של האחראי על הקטין .
בנוסף לתיקון - 2022
החמרת הענישה בעבירות אלימות נגד קטין או חסר ישע(, התשפ"ב-2021 , בסעיף 382 ,אחרי סעיף קטן )ג( יבוא: 1 תיקון סעיף 382 1 . בחוק העונשין, התשל"ז-1977 ")( העובר עבירה לפי סעיף 379 כלפי קטין או חסר ישע שעליו הוא אחראי כהגדרת "אחראי על קטין או על חסר ישע" בסעיף 368א, והקטין או חסר הישע אינו בן משפחתו כאמור בפסקה )2 )להגדרה "בן משפחתו" שבסעיף קטן )ב(, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה.
אחד - לקבוע נסיבה מחמירה לעבירת התקיפה כך שהעונש על תקיפת קטין או חסר ישע על ידי האחראי עליו שאינו בן משפחתו יעמוד על ארבע שנות מאסר.
השני - נקבע כהוראת שעה עונש מזערי של מאסר שיוטל על אחראי על קטין או חסר ישע במסגרת חינוכית או טיפולית שאינו הורהו או בן משפחה אחר שלו והורשע בתקיפת הקטין או שהורשע בהתעללות גופנית בקטין.
פגיעה רגשית/נפשית : התנהגות אכזרית של ההורה החוזרת באופן שיטתי, המעוותת או חוסמת תחושת זהות והערכה עצמית ומחבלת בתפקודים הרגשיים או הקוגניטיביים של הילד ובסיכוייו לקשור קשרים בין אישיים חיוניים בהווה או בעתיד.
נהוג לחלק את הפגיעות הנפשיות למספר נושאים או תחומים עיקריים:
דחייה - סירוב להכיר בילד כיצור בעל ערך ובסיפוק צרכיו.
בידוד – ניתוק הילד מן החיים הרגילים, מניעת יצירת קשרים חברתיים הגורמים לו לתחושות בדידות וניכור.
הפחדה – שימוש באלימות מילולית היוצרת אווירה של פחד, התגרות ואיום.
התעלמות – שתיקה עוינת, שתיקת ניכור, המהווה אמצעי ענישה .
מניעת גירויים - החיוניים להתפתחותו, המעכבים את התפתחותו הרגשית והקוגניטיבית.
השחתה - המבוגר גורם לעיוות הצמיחה החברתית של הילד, גורם לו לעסוק בפעילות הרסנית ואנטי חברתית, ומשבש את יכולתו של הילד ליהנות מחוויות חברתיות נורמאליות .
יש לציין כי קיימת שונות רבה בתפיסות האובייקטיביות של ההתעללות והפגיעה בין מדינות, תרבויות וחברות שונות .
לעיתים קרובות מתקיימות פגיעות היכולות להיכלל במספר קטגוריות לדוגמא:
ניצול מיני הכולל גם רכיבים של פגיעה גופנית, נפשית והזנחה.
התעללות מינית בילדות - בעיקר התעללות מתמשכת על ידי אב או קרוב משפחה אחר, היא אחת הפגיעות הקשות שקיימות.
פגיעה שמשאירה נזקים קשים ומתמשכים אצל הקורבנות :
סימפטומים פוסט טראומטיים (טראומה מינית כמקור להפרעה פוסט טראומטית, הפרעה פוסט טראומטית מורכבת או הפרעה דיסוציאטיבית), דיכאון, חרדות, דיסוציאציה, התמכרות לחומרים מרגיעים, הפרעות אכילה, השפעות פיזיות/ סומטיות, השפעות על התפקוד המיני, השפעות על היכולת להיות בקשר עם אנשים אחרים והשפעות על התפקוד החברתי.